שמורת טבע כרמייה

שמורת כרמייה ממוקמת בין קיבוץ כרמיה בצפון וקבוץ יד מרדכי בדרום.

 

השמורה הוכרזה ב-26 בנובמבר 1969, על שטח של 410 דונם.

 

בכל רחבי השמורה פזורים שרידים של מבני מגורים ומתקנים חקלאיים. מתחם זה הינו חלק ממקבץ ישובים המכונה "חירבייא" שרובם ננטשו ע"י תושביהם במהלך מלחמת העצמאות.


הקרקע החולית, (למחוק את הרווח לפני הפסיק) מי התהום הגבוהים והאפשרות לניצול ישיר של מי השיטפונות מאפיק נחל שקמה העובר בשמורה, תרמו לפיתוח חקלאות ענפה שכללה בוסתנים וכרמים, בהם עצי רימון, גויאבה, שקמה, תאנה ועוד...


באופן מסורתי, החלקות החקלאיות בכפרים תוחמו ע"י חצבים ומשוכות צבר. סמוך למבואת השמורה משטח מרשים של חצבים, הפורחים בסוף הקיץ ובסתיו.


חמש בארות הבנויות אבן כורכר מפוזרות ברחבי השטח. במרכז השמורה נמצאת באר, ולידה בריכת אגירה גדולה ממנה הובלו המים בתעלות היצוקות מבטון למרחקים של מאות מטרים.


בשמורה ניתן למצוא בעלי חיים המותאמים לסביבה החולית כגון מיני זוחלים (שנונית חולות, נחושית עינונית) ומכרסמים (גרביל חולות, ירבוע מצוי) ומינים נוספים שאינם קשורים דווקא לסביבה זו (צבי א"י, חתול ביצות, חיוויאי ואחרים).

 

ערך טבע חשוב בשמורה הוא השיטה המלבינה, מין שתפוצתו בישראל מקוטעת ומהווה ככל הנראה שריד לתקופה אקלימית לחה יותר.


למטיילים בשמורה זכרו: הישארו בשבילים המסומנים, כך בטוח יותר. קחו אתכם את הפסולת עד לנקודת איסוף סמוך לביתכם, התבוננו בפרחים אך אל תקטפו אותם.