נוודי המדבר גילו שחפירה שטחית באפיק נחל גדול חושפת מים. מקור מים שכזה מכונה בערבית "תמילה", מילה שפירושה הוא המקום שבו נשארים המים. הבעיה במקור מים שכזה הוא שכל שיטפון מילא את החפירה במים. לפיכך, עדיף לחפור את הבור בגדת הנחל, במקום מוגן משיטפונות.
בשלהי התקופה העות'מאנית, וביתר שאת בתקופת המנדט הבריטי, נהגו השלטונות לחפור בארות כדי לרכז סביבן פעילות של השבטים הבדווים. הבארות היוו מקומות מפגש בין נציגי השלטון לבדווים והן נועדו לא רק לספק מים אלא גם להקל על הממשל להטיל את מרותו על הנוודים.
הבאר שלפנינו, בגדת נחל שקמה, נחפרה ונבנתה בתקופת המנדט הבריטי. לעתים חפרו הבריטים בארות חדשות ולפעמים שכללו בארות שנחפרו עוד לפני ימי שלטונם בארץ.