שמורת טבע גממה

הכפר ג'ממה הוקם במאה ה19 ע"י פלאחים שעבדו אדמות בתחום השבט הבדואי עטאונה.

 

שם הכפר נגזר מן המילה הערבית ג'מאם שמשמעותה מים רבים, כנראה בזכות מי התהום הרבים שבתחומו, שנשאבו מתוך באר.

 

ערביי הכפר נטשו את המקום בשנת 1948. הכפר נבנה על שרידי ישוב ביזנטי קדום. ממזרח לדרך נמצאת מערת קבורה הכוללת מסדרון וחדר מקומר שבו שלושה תאי קבורה. כמה מטרים מצפון למערה נמצא בור מים גדול. המערה והבור היו חלק ממנזר ביזנטי מהמאה ה-6. את שרידי המנזר אפשר לראות כ 100 מ' מצפון לבור.

בשנת 1911 רכשה קבוצת יהודים ממוסקבה בשם "אגודת ישראל" 5,000 דונם מאדמות ג'ממה והקימו במקום חווה.

 

החווה נעזבה במלחמת העולם הראשונה (1917), לאחר שהתורכים אסרו את אנשיה בחשד לשיתוף פעולה עם הבריטים. הבאר שנותרה באתר הראשונים של קיבוץ רוחמה היא השריד היחיד מאותה התיישבות.
בשנת 1920 עלתה למקום קבוצת פועלים חדשה, שנאלצה לעזוב גם היא במאורעות 1929. חברי הקבוצה שבו לעבד את אדמות החווה בשנת 1932 ושוב נאלצו לעזוב בימי "המרד הערבי" (1936).


קק"ל רכשה את האדמות בשלהי שנות ה-30 ובשנת 1944 עלו ראשוני קיבוץ רוחמה על הקרקע.

 

שביל הליכה מסומן כחול יוצא מערבה מדרך העפר החוצה את נחל רוחמה על סוללת עפר, הסוכרת את אפיק הנחל. בשנים גשומות יוצר הסכר אגם עונתי. כדי להגיע לתחילת המסלול, יש לנסוע לכיוון קיבוץ רוחמה, ולפני הכניסה לקיבוץ לפנות שמאלה בדרך העפר.

במקום ישנו מחשוף כורכר יפיפייה המשמש כבית גידול לצומח מקומי כגון: עכנאי שרוע, מתנן שעיר, לשון הפר הסמורה, כלנית מצויה, ארכובית שבטבטית, אירוס ארץ ישראלי ועוד. בהמשך השביל ישנם עצי שקמה ואשל שניתן לשבת בצלם.