בע"ח גדולים (בעיקר יונקים) משתמשים בשטחי חייץ כמעברים בין שטחים טבעיים. לעתים ימצאו "מקלט" בשטח נטוע (מטעים, יערות, חורשות) מפני קרינת השמש ו/או פעילות אדם. גם נחשים גדולים כמו: זעמן שחור, תלום-קשקשים מצוי וצפע מצוי ישתמשו בכל סוג של שטחי חייץ למעבר זמני, בשטחי חקלאות ישתמשו באפן עונתי בהתאם לכיסוי הצומח (לאחר הקציר והחריש, למשל, יש פחות מחסה על הקרקע החשופה ואז תרד משמעותית מידת השימוש שלהם בשדות חקלאיים. לטאות קטנות שוכנות קרקע, כגון חומט פסים, יעשו שימוש עונתי כנ"ל בשוליים של השדות ואולי אף יחצו בהדרגה את השדה כולו ויעברו כך בין תאי שטח טבעיים. לטאות מטפסות כגון חרדון מצוי ושממית עצים, ולטאות אילניות כגון זיקית, יעשו שימוש באזורים נטועים כולל מטעים חקלאיים. שממית עצים וחרדון מסתתרים בתוך חללים בגזע או תחת הקליפות בעצים ממינים שונים, כולל חרובים, שקמים, אקליפטוסים, זיתים ורבים אחרים. בסך הכל מרבית סוגי השטחים הפתוחים הנטועים והחקלאיים עשויים לשמש (לפחות באפן עונתי) כמסדרונות אקולוגיים עבור חלק מהמינים הקטנים, ובהם זוחלים. איכות שטחי חקלאות כמסדרונות תלויה במספר גורמים, בהם: סוג הגידול, שימוש בחומרי הדברה, שימוש בדשנים כימיים, מניפולציות מכאניות (חריש וכו') ועיתוי כל הגורמים הללו מול מקצבי החיים של בע"ח. האיכות השטחים הנטועים כגון יער וחורשה כמסדרונות תלויה בצפיפות העצים וגובהם, בגיל הנטיעה, בסוג העצים כמובן ובקיומו או היעדרו של תת-יער.
