אגן מערבי (בין כביש 4 לבין הים)
למשפחות
כ-4 ק״מ
סתיו, חורף, אביב
טבע, פריחה, מורשת, חולות, שקמים, מקורות מים
מפרצון חניה, מדרום מערב לקיבוץ כרמיה.
לבאים מצפון נוסעים דרומה בכביש 4. כ-7 ק"מ אחרי צומת אשקלון פונים ימינה (מערבה) לכביש 3411 לכיוון זיקים וכרמיה. עוברים את הפניה לקיבוץ כרמיה וממשיכים לנסוע כ 800 מטרים עד שרואים פניה שמאלה לדרך עפר המתאימה לכל רכב, המשולטת בשלט חום: "שמורת כרמיה". פונים שמאלה ונוסעים כ-800 מ' עד שרואים פניה ימינה התחומה בעמודוני עץ. ממול ישנו מפרצון חניה, שם ניתן לחנות את הרכב. הולכים בדרך העפר כ 200 מטרים נוספים עד שמגיעים לשלט נוסף המצביע על כך שהגעתם לשמורה.
לבאים מדרום נוסעים לצומת יד מרדכי, בה פונים ימינה לכביש 4. לאחר כ-1.7 ק"מ פונים שמאלה (מערבה) לכביש 3411 לכיוון זיקים וכרמיה. עוברים את הפניה לקיבוץ כרמיה וממשיכים לנסוע כ 800 מטרים עד שרואים פניה שמאלה לדרך עפר המתאימה לכל רכב, המשולטת בשלט חום: "שמורת כרמיה". פונים שמאלה ונוסעים כ-800 מ' עד שרואים פניה ימינה התחומה בעמודוני עץ. ממול ישנו מפרצון חניה, שם ניתן לחנות את הרכב. הולכים בדרך העפר כ 200 מטרים נוספים עד שמגיעים לשלט נוסף המצביע על כך שהגעתם לשמורה.
שמורת טבע כרמיה, הממוקמת בין קיבוץ כרמיה בצפון וקבוץ יד מרדכי בדרום, היא שמורת טבע מוכרזת בשטח של 960 דונם החל משנת 1969. בשמורה, המשתרעת בין השטחים החקלאיים של קיבוץ כרמיה, לאפיק נחל שקמה, פזורים שרידים של מבני מגורים ומתקנים חקלאיים, ממקבץ ישובים המכונה "חירבייא", שרובם ננטשו ע"י תושביהם במהלך מלחמת העצמאות. הקרקע החולית, מי התהום הגבוהים והאפשרות לניצול ישיר של מי השיטפונות מאפיק נחל שקמה העובר בשמורה, תרמו לפיתוח חקלאות ענפה בטכניקה שנקראת חקלאות מוואסי, שכללה בוסתנים וכרמים, בהם עצי רימון, גויאבה, שקמה, תאנה, גפן, שקד, תמר, תות, לימון, חרוב וזית. באופן מסורתי, החלקות החקלאיות תוחמו ע"י חצבים ומשוכות צבר. סמוך למבואת השמורה משטח מרשים של חצבים, הפורחים בסוף הקיץ.
חמש בארות הבנויות אבן כורכר מפוזרות ברחבי השמורה. ליד הבאר שבמרכז השמורה בריכת אגירה גדולה ממנה הובלו המים בתעלות היצוקות מבטון למרחק של מאות מטרים. ערך טבע חשוב בשמורה הוא השיטה המלבינה, עץ שתפוצתו בישראל מקוטעת ומהווה ככל הנראה שריד לתקופה שבה אקלים לח יותר שרר באזור. ארץ ישראל היא גבול תפוצתה הצפוני ביותר בעולם.
בשמורה ניתן למצוא בעלי חיים המותאמים לסביבה החולית כגון מיני זוחלים (שנונית חולות, נחושית עינונית) ומכרסמים (גרביל חולות, ירבוע מצוי), וכן מינים נוספים שאינם קשורים דווקא לסביבה זו (צבי ארצישראלי, חתול ביצות, צב יבשה, בז, חיוויאי, חוגלה, כרוון ועוד).
הולכים בשביל החולי הרחב המסומן בסימון כחול. מימין לדרך, ניתן לראות שקע בחולות, מעבר לו ניתן להבחין בסבך קנים. הקנה הוא צמח הגדל בקרבת מים, זהו סימן לכך שנחל שקמה נמצא ממש סמוך לנו. בהמשך הדרך מתפתלת מעט ובהמשך נבחין בשרידי תעלות השקיה מבטון, וגם בבאר הנמצאת בסמוך לשביל. משני צידי הדרך ניתן להבחין בשתי שורות של שיחי צבר שממשיכות ומתלכדות לכדי זווית. משוכות הצבר גידרו את החלקות החקלאיות, כנראה הייתה זו חלקה חקלאית בצורת משולש, שהדרך עוברת סמוך לאחת מפינותיו… קישור להפעלה בנושא הצבר
קצת יותר מק״מ מתחילת המסלול, רואים מצד ימין פיצול של השביל, היורד לאפיק נחל שקמה. אחרי ימים גשומים, ניתן לראות זרימה בנחל. לאחר כ-200 מטרים אחרי הפיצול, מגיעים למבואה הדרומית של השמורה. כאן מסתובבים וחוזרים על עקבותינו לכיוון תחילת המסלול.
בדרכנו חזרה לתחילת המסלול, ניתן לצפות ולזהות עקבות בעלי החיים המגוונות הנמצאות בחול. דף עקבות ניתן להדפיס כאן
פריחה, עצי בוסתן, באר, נחל שקמה.
בכל עונה השמורה מתכסה בפריחה אופיינית: מרבדי חצבים בסוף הקיץ, שפע צמחים פסמופיליים (אוהבי חול) הפורחים בסוף החורף ובאביב, כגון: אלקנת הצבעים ומרסיה יפהפיה, וכן צמחים בלעדיים לארץ ישראל, כגון: שום תל אביבי ותורמוס ארץ-ישראלי, דרדר הקורים וגומא הקרקפות. זאת בנוסף לצמחים האופייניים לחולות: לענה חד-זרעית, רותם המדבר, עכנאי שרוע ועוד. סמוך לערוץ נחל שקמה צומחים עצי השיטה המלבינה. בשקעים שבחולות, ובקרבת אפיק נחל שקמה, גדלים קנה מצוי, קנה-סוכר גבוה ולכיד הנחלים. בשמורה בוסתנים וכרמים, בהם עצי רימון, גויאבה, שקמה, תאנה, גפן, שקד, תמר, תות, לימון, חרוב, זית ושיחי צבר.
חניון השיזף ביער יד מרדכי, חוף זיקים.
במסלול אין נקודות מילוי מים, יש להצטייד במים מראש.
כדי שהנאתכם מהטיול במרחב שקמה תהיה מושלמת, תחזרו הביתה בשלום ומלאי חוויות, וגם תשמרו על הטבע, המטיילים מתבקשים לפעול על פי כללי הבטיחות והזהירות הבאים, ולהישמע להנחיות הנוגעות לשמירת הטבע.
המסלולים המוצעים הם בגדר המלצה בלבד והאחריות לשלומכם בעת הטיול והביקורכם חלה על המטייל בלבד! אל תסכנו את עצמכם ואת המבקרים האחרים
למען בטיחותכם והנאתכם מהטיול, אנא הקפידו על כללי ההתנהגות הבאים:
• ההליכה בשבילים מסומנים בלבד: אין לרדת משבילים. הירידה מהשביל מסכנת אתכם ופוגעת בערכי הטבע: בחי, בצומח ובדומם.
• בעונת הפריחה (ינואר – אפריל) לעתים פוקדים את מרחב שקמה אלפי מטיילים ביום! שימו לב לקצב ההליכה שלכם, כדי לאפשר לכולם תנועה נוחה בשטח. התקדמו בנינוחות, הימנעו מריצה ומהתעכבות מיותרת בדרך.
• חלק ממסלולי ההליכה עוברים ב"שביל שקמה". הדרך, המסומנת בסימון שבילים לבן – כחול – לבן, היא גם דרך רכב. אם אתם הולכים בשביל זה, הקפידו ללכת בצד הדרך כדי למנוע סיכון בטיחותי ולאפשר מעבר לכלי הרכב. הדרכים ביערות קק"ל מיועדות לכלי רכב, להולכי רגל ולרוכבים גם יחד. הישמרו והתנהגו בהתאם.
• לאחר גשמים עזים בחורף, תיתכן זרימת מים בנקודות שונות במסלולי ההליכה במרחב. במצבים אלה חציית הנחלים מסוכנת ומומלץ לא ללכת בהם. גם לאחר מספר ימים הדרך עשויה להיות בוצית מאוד וישנה סכנת החלקה. לכן מומלץ להתעדכן לגבי המצב במסלול לפני היציאה לשטח.
• חלק מהמסלולים עוברים בשבילים צרים או בתוך אפיק נחל – נא הקפידו ללכת בזהירות בתוכם. התאימו את תנועתכם לתנאי הדרך. היזהרו מהחלקה ומדרכים בוציות.
• אין להיכנס ולהתקרב לבורות, למערות, למבנים, לשפת מצוקים וכדומה. גלישת צוקים וטיפוס עליהם – אסורים.
• חלק משבילי ההליכה בשמורות תחומים באבנים משני הצדדים. אין לעבור את האבנים!
• כבדו את פרנסת החקלאים! במרחב שקמה כל מסלולי הטיול נושקים לשדות חקלאיים. גם אם זה נראה כמו דשא ומזמין לרוץ ולשחק, זוהי פרנסתם של חקלאי האזור. לכן, כבדו אותם והימנעו מלהיכנס לשדות ברגל או ברכב!
• חל איסור מוחלט להבעיר אש בתחומי שמורות טבע!!!
• בחניוני קק"ל אין להבעיר אש אלא במקומות ובמתקנים המיועדים לכך. בסיום הפעילות יש להקפיד לכבות את האש כליל.
• תהנו מהנוף מבלי לקטוף! אין לפגוע בחי, בצומח או בדומם!! בשמורות טבע אסור על פי חוק קטיף פרחים וצמחים מכל סוג, אין לאסוף מאובנים, אין לרמוס מחילות של בעלי חיים ואין לטפס על שרידי מבנים עתיקים.
• שומרים על הטבע נקי! השארת פסולת בשטח מסכנת את חיות הבר - קחו את הפסולת עמכם לסוף המסלול.
• אין להפוך אבנים ולהושיט יד מתחת לסלעים, מחשש לעקיצות והכשות נחשים ובעלי חיים ארסיים אחרים.
• אין להיכנס למקווי מים ואין לשתות מהם.
• חל איסור מוחלט לשהות בשמורות טבע בשעות החשיכה.
• אין לאכול בשטחי שמורות טבע.
• אין להתוות או לשלט דרכים ושבילים ולהקים מתקן כלשהו בשמורות וביערות.
• הישמעו להוראות הפקחים והמדריכים בשטח. אם נתקלתם בבעיה בטיחותית, במפגע סביבתי, או בבעל חיים פצוע – התקשרו למוקד רשות הטבע והגנים 3639*.
• ראיתם אש? התקשרו למוקד מכבי אש 102 או ל"קו ליער" - מוקד המידע של קק"ל: 1-800-350-550.
• מחשש לשריפות יער - אין להדליק אש ביער אלא במקום מוסדר המיועד לכך. בחניוני קק"ל מוצבים מתקני מנגל במקומות המיועדים לכך. יש לחפש מקום המיועד להדלקת מנגל (מצלה) בחניון.
• יש להתחשב בכיוון הרוח ובעוצמתה. אם המקום שמצאתם פתוח לגמרי ונושבת רוח חזקה, אין להבעיר בו את האש.
• יש לנקות מראש את האזור הסמוך למצלה מענפים זרדים ועלי עצים.
• לאחר הבערת האש אין לשפוך דלק או חומרים דליקים אחרים כגון שמן, על האש הבוערת, ואין להשליך לתוכה עצמים העשויים מחומרים דליקים העלולים להתפוצץ.
• בימי מזג אוויר של חום ויובש קיצוניים בהם ישנן סכנת שריפות – אין להדליק אש ביערות ובחניונים כלל! יש לעקוב אחרי עדכוני מזג האוויר באמצעי התקשורת.
• אין לעזוב את המקום אלא לאחר כיבוי מוחלט של האש! לאחר כיבוי במים וכיסוי בעפר, יש להפוך את הרמץ ולוודא שלא נותרו שום גחלים או רמץ חם.
• אם התפשטה אש קטנה ליער או לחורש הנמצאים באזור המצלה או בסמוך אליו, יש לבודד את האש שהתפשטה, כך שלא תוכל להתפשט עוד. זאת ניתן לעשות על ידי הכאת האש בענפים ירוקים, במחבטים או בשמיכות, ועל ידי שפיכת מים וכיסוי עפר על האש.
• במידה שהאש התפשטה ללהבה גדולה יותר, יש להרחיק אנשים וכלי רכב מאזור הדליקה ולהתקשר למכבי אש בטלפון 102 או ל"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל: 1-800-350-550