אגן מזרחי (בין כבישים 40 – 232)
למשפחות, לגמלאים, מתאים לעגלות
סתיו, חורף, אביב
ארכיאולוגיה, פריחה, שקמים, תצפית, חקלאות.
למגיעים מצפון נוסעים דרומה בכביש 4 לכיוון אשקלון. בצומת ברכיה פונים שמאלה (מזרחה) לכביש 35. ממשיכים עד צומת גבעתי, בו פונים ימינה (דרומה) לכביש 232. ממשיכים עד צומת איבים, בו פונים שמאלה (מזרחה) לכביש 334. נוסעים לכיוון קיבוץ רוחמה ופונים לכביש הגישה לקיבוץ. קצת לפני הכניסה לקיבוץ פונים שמאלה בדרך העפר המסומנת שחור. נוסעים בה כ-1.5 ק"מ, עד שמגיעים למפגש עם שביל הליכה המסומן כחול. ממשיכים לנסוע בדרך המסומנת שחור כ-1 ק"מ אחרי המפגש עם השביל הכחול, עד שרואים מצד שמאל מגדל תצפית.
למגיעים מכביש 40 או מכביש 6 במחלף בית קמה פונים מערבה לכיוון נתיבות לכביש 293. לאחר שני קילומטרים, בצומת שדה צבי פונים ימינה (צפונה) לכביש 334. לאחר כ-7 ק"מ פונים לכביש הגישה לקיבוץ. קצת לפני הכניסה לקיבוץ פונים שמאלה בדרך העפר המסומנת שחור. נוסעים בה כ-1.5 ק"מ, עד שמגיעים למפגש עם שביל הליכה המסומן כחול. ממשיכים לנסוע בדרך המסומנת שחור כ-1 ק"מ אחרי המפגש עם השביל הכחול, עד שרואים מצד שמאל מגדל תצפית.
בלב השטחים הפתוחים של מרחב שקמה נמצאת גבעה קטנה בגובה 184 מטר מעל פני הים. על הגבעה נמצא מגדל תצפית של קק"ל, במתחם המוקף גדר. סמוך לגדר שולחנות פיקניק, והמתחם כולו מוקף עצי חרוב ושקמה. ממתחם המגדל ניתן לערוך תצפית יפהפיה על כל מרחב שקמה לכל הכיוונים כשבמערב ניתן לראות את תחנת הכוח של אשקלון ובימי ראות טובה, את שכונותיה הצפוניות של רצועת עזה.
הדרך מרוחמה למגדל עוברת על גבי סוללת עפר, המהווה סכר על אפיק נחל רוחמה, ובשנים גשומות יוצרת מאגר מים עונתי. מסביב למגדל התצפית משתרעים אזורי חקלאות נרחבים, וביניהם משארים של צמחיה טבעית וחורשות אורנים.
הכפר ג'ממה הוקם במאה ה19 ע"י פלאחים שעבדו אדמות בתחום השבט הבדואי עטאונה. הכפר נבנה מאבני כורכר מקומיות על שרידי יישוב ביזנטי קדום. שם הכפר נגזר מן המילה הערבית ג'מאם שמשמעותה מים רבים, כנראה בזכות מי התהום הרבים שבתחומו, שנשאבו מתוך באר. בשנת 1911 רכשה קבוצת יהודים ממוסקבה בשם "אגודת ישראל" 5,000 דונם מאדמות ג'ממה והקימו במקום את חוות רוחמה. החווה נעזבה והוקמה מחדש 3 פעמים, עד שבשנת 1944 עלה קיבוץ רוחמה על הקרקע. הכפר ננטש בשנת 1948, ומבני הכורכר התחילו להתפורר.
בקרבת מגדל התצפית, בסמוך לדרך הרכב המובילה חזרה לכיוון קיבוץ רוחמה, שלט מסמן גישה לשרידי רצפת פסיפס מרשימה מהתקופה הביזנטית (לפני כ-1500 שנים). בסמוך לרצפת הפסיפס ניתן למצוא גם בור מים. הכניסה לנקודה זו אינה מונגשת ואינה מתאימה לעגלות.
איריס ארץ ישראלי בראשית החורף, כלניות, לשון הפר הסמורה, עירית גדולה, עכנאי שרוע, מתנן שעיר ועוד.
מגדל תצפית, עץ שקמה, חקלאות, משארים
שולחן פיקניק ברחבה ליד מגדל התצפית
כדי שהנאתכם מהטיול במרחב שקמה תהיה מושלמת, תחזרו הביתה בשלום ומלאי חוויות, וגם תשמרו על הטבע, המטיילים מתבקשים לפעול על פי כללי הבטיחות והזהירות הבאים, ולהישמע להנחיות הנוגעות לשמירת הטבע.
המסלולים המוצעים הם בגדר המלצה בלבד והאחריות לשלומכם בעת הטיול והביקורכם חלה על המטייל בלבד! אל תסכנו את עצמכם ואת המבקרים האחרים
למען בטיחותכם והנאתכם מהטיול, אנא הקפידו על כללי ההתנהגות הבאים:
• ההליכה בשבילים מסומנים בלבד: אין לרדת משבילים. הירידה מהשביל מסכנת אתכם ופוגעת בערכי הטבע: בחי, בצומח ובדומם.
• בעונת הפריחה (ינואר – אפריל) לעתים פוקדים את מרחב שקמה אלפי מטיילים ביום! שימו לב לקצב ההליכה שלכם, כדי לאפשר לכולם תנועה נוחה בשטח. התקדמו בנינוחות, הימנעו מריצה ומהתעכבות מיותרת בדרך.
• חלק ממסלולי ההליכה עוברים ב"שביל שקמה". הדרך, המסומנת בסימון שבילים לבן – כחול – לבן, היא גם דרך רכב. אם אתם הולכים בשביל זה, הקפידו ללכת בצד הדרך כדי למנוע סיכון בטיחותי ולאפשר מעבר לכלי הרכב. הדרכים ביערות קק"ל מיועדות לכלי רכב, להולכי רגל ולרוכבים גם יחד. הישמרו והתנהגו בהתאם.
• לאחר גשמים עזים בחורף, תיתכן זרימת מים בנקודות שונות במסלולי ההליכה במרחב. במצבים אלה חציית הנחלים מסוכנת ומומלץ לא ללכת בהם. גם לאחר מספר ימים הדרך עשויה להיות בוצית מאוד וישנה סכנת החלקה. לכן מומלץ להתעדכן לגבי המצב במסלול לפני היציאה לשטח.
• חלק מהמסלולים עוברים בשבילים צרים או בתוך אפיק נחל – נא הקפידו ללכת בזהירות בתוכם. התאימו את תנועתכם לתנאי הדרך. היזהרו מהחלקה ומדרכים בוציות.
• אין להיכנס ולהתקרב לבורות, למערות, למבנים, לשפת מצוקים וכדומה. גלישת צוקים וטיפוס עליהם – אסורים.
• חלק משבילי ההליכה בשמורות תחומים באבנים משני הצדדים. אין לעבור את האבנים!
• כבדו את פרנסת החקלאים! במרחב שקמה כל מסלולי הטיול נושקים לשדות חקלאיים. גם אם זה נראה כמו דשא ומזמין לרוץ ולשחק, זוהי פרנסתם של חקלאי האזור. לכן, כבדו אותם והימנעו מלהיכנס לשדות ברגל או ברכב!
• חל איסור מוחלט להבעיר אש בתחומי שמורות טבע!!!
• בחניוני קק"ל אין להבעיר אש אלא במקומות ובמתקנים המיועדים לכך. בסיום הפעילות יש להקפיד לכבות את האש כליל.
• תהנו מהנוף מבלי לקטוף! אין לפגוע בחי, בצומח או בדומם!! בשמורות טבע אסור על פי חוק קטיף פרחים וצמחים מכל סוג, אין לאסוף מאובנים, אין לרמוס מחילות של בעלי חיים ואין לטפס על שרידי מבנים עתיקים.
• שומרים על הטבע נקי! השארת פסולת בשטח מסכנת את חיות הבר - קחו את הפסולת עמכם לסוף המסלול.
• אין להפוך אבנים ולהושיט יד מתחת לסלעים, מחשש לעקיצות והכשות נחשים ובעלי חיים ארסיים אחרים.
• אין להיכנס למקווי מים ואין לשתות מהם.
• חל איסור מוחלט לשהות בשמורות טבע בשעות החשיכה.
• אין לאכול בשטחי שמורות טבע.
• אין להתוות או לשלט דרכים ושבילים ולהקים מתקן כלשהו בשמורות וביערות.
• הישמעו להוראות הפקחים והמדריכים בשטח. אם נתקלתם בבעיה בטיחותית, במפגע סביבתי, או בבעל חיים פצוע – התקשרו למוקד רשות הטבע והגנים 3639*.
• ראיתם אש? התקשרו למוקד מכבי אש 102 או ל"קו ליער" - מוקד המידע של קק"ל: 1-800-350-550.
• מחשש לשריפות יער - אין להדליק אש ביער אלא במקום מוסדר המיועד לכך. בחניוני קק"ל מוצבים מתקני מנגל במקומות המיועדים לכך. יש לחפש מקום המיועד להדלקת מנגל (מצלה) בחניון.
• יש להתחשב בכיוון הרוח ובעוצמתה. אם המקום שמצאתם פתוח לגמרי ונושבת רוח חזקה, אין להבעיר בו את האש.
• יש לנקות מראש את האזור הסמוך למצלה מענפים זרדים ועלי עצים.
• לאחר הבערת האש אין לשפוך דלק או חומרים דליקים אחרים כגון שמן, על האש הבוערת, ואין להשליך לתוכה עצמים העשויים מחומרים דליקים העלולים להתפוצץ.
• בימי מזג אוויר של חום ויובש קיצוניים בהם ישנן סכנת שריפות – אין להדליק אש ביערות ובחניונים כלל! יש לעקוב אחרי עדכוני מזג האוויר באמצעי התקשורת.
• אין לעזוב את המקום אלא לאחר כיבוי מוחלט של האש! לאחר כיבוי במים וכיסוי בעפר, יש להפוך את הרמץ ולוודא שלא נותרו שום גחלים או רמץ חם.
• אם התפשטה אש קטנה ליער או לחורש הנמצאים באזור המצלה או בסמוך אליו, יש לבודד את האש שהתפשטה, כך שלא תוכל להתפשט עוד. זאת ניתן לעשות על ידי הכאת האש בענפים ירוקים, במחבטים או בשמיכות, ועל ידי שפיכת מים וכיסוי עפר על האש.
• במידה שהאש התפשטה ללהבה גדולה יותר, יש להרחיק אנשים וכלי רכב מאזור הדליקה ולהתקשר למכבי אש בטלפון 102 או ל"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל: 1-800-350-550