מאת קובי סופר, הפקח האזורי של מרחב שקמה
מסדרונות אקולוגיים הוא מושג שנתבע בשנות השבעים של המאה ה- 20 (Wilson & Willis, 1975). בתחילה נסמכו הוגי הרעיון על שטחים טבעיים המחברים בין שטחים טבעיים מוגנים. אך המציאות של אינטנסיפיקציה בחקלאות והסבת שטחים טבעיים לחקלאות הביאו להכרה שגם שטחים חקלאיים מהווים מסדרונות אקולוגיים.
על מנת שמסדרון אקולוגי יתפקד ככזה, הוא צריך להיות בעל מורכבות מבנית גדולה שיוכל לשמש מעבר למגוון גדול יותר של בעלי חיים. על המסדרון להיות יציב במרחב ובזמן כך שגם בעלי חיים קטנים כמו מכרסמים וזוחלים יוכלו לעבור אותו בתקופה העולה על משך זמן של דור אחד.
המסדרונות האקולוגיים בישראל הוגדרו במסמך של רשות הטבע והגנים (שקדי ושדות 2000), שעודכן ב-2010 בעקבות הסבת שטחים לחקלאות, הרחבת תשתיות והרחבת ישובים. המסדרונות כוללים שני מרכיבים מרכזיים:
קישורים המתבססים על שטחי חקלאות הם בעייתיים מאחר ששטחי החקלאות נתונים לשינויים. החקלאי מחליף גידולים בשדה נתון לפחות פעמים בשנה, ולפיכך כל בעלי החיים שאינם מסוגלים לחצות את השטח החקלאי במהלך עונת גידול ימותו במהלך ההכנות לגידול הבא. הבעיה מחריפה כאשר ערכיות השטח לחקלאות עולה כתוצאה משינויים בזמינות מים להשקיה, כפי שקורה בחלק מהשטחים במרחב שקמה.
המשארים הטבעיים בין שטחי החקלאות משפרים באופן ניכר ומשמעותי את תפקודו של השטח כמסדרון אקולוגי.
רעיון המסדרונות האקולוגיים, ייושם בתכנית המרקמית של מרחב שקמה, כאשר שמורות הטבע והמרחב שביניהן הוגדר כמוטה שימור בעל מעמד סטטוטורי. יחד עם זאת ניתן לבסס את תפקודם של השטחים הטבעיים והקשרים ביניהם באופן חזק בהתבסס על המשארים הטבעיים.
ניתן לראות את המשארים, במרחב שקמה והקשר ביניהם כמסדרונות אקולוגיים בזעיר אנפין, המוכלים בתוך המסדרונות הארציים. במקרה זה יוגדרו המשארים הגדולים: מחצבות וכיפות כורכר - כעוגנים, ואילו משארים אורכיים כמו ערוצי נחלים ומשארי מדרגות כמרכיבים מחברים.
למשארים הטבעיים חשיבות בשתי רמות: 1. חיזוק וייצוב המסדרון האקולוגי בזמן ובמרחב. 2. ראיה של מכלול השטחים הפתוחים. שמורות הטבע באזור מכוונות לשמר את רכסי הכורכר שהמורפולוגיה והטופוגרפיה שלהם אחידה למדי. השינוי שיצר האדם במחצבות יוצרות גיוון של בתי הגידול באזור ולפיכך הגדלה של מגוון המינים היכול להתקיים בו.
המשארים ממוינים לשני טיפוסים עיקריים:
כיפות של רכסי כורכר שלא עובדו ומשמרים מערכות אקולוגיות ייחודיות של צומח ים תיכוני וצומח ספר עליהם מתבססים בעלי חיים אופייניים.
ערוצי נחלים מסדר שני ושלישי בעלי קירות תלולים שאינם מאפשרים עיבודי חקלאות. מתבסס בהם צומח כורכר ובתה, עליהם מתבססים זוחלים, יונקים קטנים ועופות.
מדרגות ומצוקים קטנים שנוצרים בין שני שטחים חקלאיים מעובדים, בהם שיפוע שאינו מאפשר עיבוד חקלאי. מדובר בשטחים מצומצמים אך ארוכים עליהם מתבסס צומח טבעי המאפשר קיום של פרוקי רגלים וזוחלים.
מחצבות מוקמו בעבר במקומות בהם המדדים הגיאולוגיים לחציבת כורכר היו גבוהים. סביב לכל שטח ששימש כמחצבה נותרו שטחי כורכר טבעיים והמעבר לשטח החקלאי הקרוב הוא מדורג. פעולות החציבה הותירו בית גידול מגוון ובו מצוקי אבן, כוכים ומערות קטנות. ראש המצוק משמש לקינון דורסים ועופות שונים בעוד למרגלות המצוק חופרים יונקים גדולים ובינוניים את מחילותיהם.
בכלל שטח מרחב שקמה מכביש 4 ועד כביש 40, בינות לשטחי השמורות ובלב השטחים החקלאיים פזורים מאות רבות של משארים בגדלים ובתצורות שונות: משטחים של עד חצי דונם ועד ערוצים באורך של מאות מטרים. בנוסף, שטחי מחצבות ורכסים בגדלים שבין חמישים ועד למאה דונם במספרים ניכרים.
השטח הכולל של המשארים מגיע לאלפי דונמים הפזורים בצורה מאוזנת באופן יחסי על כלל השטח.
המחצבות מאופיינות באדמת כורכר קשה בהם שולטת הקורנית המקורקפת. במעטפת המחצבות שולטים רתם המדבר וסירה קוצנית.
הצומח השולט בערוצים מסדר שני ושלישי הוא צמחי בתה בשילוב עם מגוון בני שיח וגיאופיטים.
ברכסי הכורכר שולטים רתם המדבר, צומח ים תיכוני, צומח ספר המדבר ומיני גאופיטים.
טריטוריאליות מובילה לדחיקה של מיני בעלי חיים מתוך שטחים מוגנים וחיפוש שטחי מחיה חדשים המאפשרים מהלך חיים תקין והעמדת דורות חדשים. מכאן נובעת החשיבות של שטחי המשארים הפזורים במרחב בהם יכלו לקיים חיים ללא איום שן המחרשה המפלחת את הקרקע.
במשארים ניתן למצוא מגוון רחב של מיני בעלי חיים. עופות, כגון: אוח, כוס, בז מצוי, שרקרק מצוי, חוגלות; יונקים כגון: גיריות, ארנבות, דרבנים, צבוע, זאב, חתול ביצות, תנים, שועלים וצבאים. בנוסף ניתן למצוא מגוון רחב של מכרסמים וזוחלים.
מכאן המשארים מהווים מרחב חיות ואזור שיחור מזון חשוב לבעלי החיים, צמחוניים, דורסים וטורפים כאחד.
המשארים בהגדרתם מופיעים כשטחים חקלאיים ע"פ ייעודם ושימושם. הישארותם נובעת מכמה סיבות:
לאזור מרחב שקמה יש חשיבות מיוחדת כחלק מהמסדרונות האקולוגיים בישראל. הוא מהווה חלק ממסדרון ייחודי המתפרס לכל רוחב הארץ ממדבר יהודה, גבעות להב ונחל שקמה עד לאזור גבעות הכורכר ברוחמה, גברעם וחוף הים. מרחב שקמה עצמו בנוי פסיפס של שטחים בעלי יעוד ושימושים שונים. מבין השטחים ניתן למנות:
תיאור התמונה האקולוגית במרחב ללא משארים הייתה מביאה למצב בו למעשה כל שטח היה עומד בפני עצו ללא יכולת "תקשורת" עם שטחים שכינים על כל המשתמע מכך. תוצאה של הליך זה הייתה יוצרת בתי גידול נפרדים ללא מעבר גנים משמעותי בניהם עד כדי התמיינות הגוררת ניוון מינים.
כדי למנוע פגיעה נוספת באוכלוסיות בעלי החיים, יש חשיבות מכרעת להכרת דרישותיהם של המינים הרגישים, ולצמצום ככל הניתן של ההשפעות המזיקות. מערכת אקולוגית מתפקדת כדוגמת המשארים יכולה לאפשר קיום ברווחה יחסית של כלל המינים בהם.
למרות האמור, המצייר תמונה בה המשארים נתפסים כשטחים קטנים מבחינה גיאוגרפית, נמצא כי במרחב שקמה המשארים מהווים שטח כולל של אלפי דונמים הפזורים בצורה מאוזנת באופן יחסי על כלל השטח. הבנה של תמונה זו גוררת הכרה כי המשארים הם למעשה המאזן המכריע של המרחב כלו. ללא משארים אלו איכותו של המרחב תפגע משמעותית ותגרור פגיעה בצומח ובחי שבו.
במשארים מקבלים יחסי הגומלין בין האדם ובעלי החיים במרחב משמעות קריטית. השפעות האדם עלולות להביא לדחיקת המינים, לפגיעה בתפקודם ואף להעלמותם כליל. על מנת לראות כי התהליך המתואר לא מתממש יש למצוא את הדרכים להגן על המשארים. ניתן למצוא מספר דרכים לשימור המשארים. בראש ובראשונה יש לנסות ולהעניק למשארים מעמד סטאטוטורי כשטח מוגן מרמה כלשהי. שינוי ייעודם של שטחים אלה יהווה פתרון הטוב ביותר לשימורים. עם זאת, ברור כי שימור כלל המשארים ע"י שינוי מעמדם הסטאטוטורי נראה, לפחות בימים אלה, כמשימה קשה להשגה. בנוסף, ייתכן כי ניסיון לשנות את ייעודם של השטחים המדוברים יביא להתנגדות החקלאים. יתרה מכך, יתכן כי בשל הסיכון שיחושו החקלאים תגרם פגיעה למשארים ע"י ניסיון עיבודים האפשרי ע"פ חוק היום. יש לעשות הבדלה בין טיפוסי המשארים ולבחון לכל טיפוס דרך ההגנה הנכונה לו ויש לבחון דרכי שימור שיאפשרו הגנה מיטבית על השטח מחד, אך יהיו ישימות מאידך.
ההכרה בחשיבות המשארים הינה תהליך מתמשך שחלקו קשור בהסברה וחלקו קשור בחינוך. ברור כי העלאת המודעות לנושא הינה תהליך ארוך ולו ממשקים עם קהל רב ומגוון.
התהליך כולל חינוך והסברה בשני מישורים:
הכלים העומדים לרשותנו היום לשימור המשארים הם חלקיים בלבד. יש לבחון מנגנוני הגנה חלופיים ולנסות ולחזק את ההגנה על המשארים בעזרת הכלים הקיימים. בין הכלים עשויים להיום מנגנונים כלכליים ואחרים שיביאו את החקלאים ומקבלי ההחלטות להיות שותפים לדרך בתחום המדובר.
