כתבה מאת חיים חרמוני
החקלאות הייתה והינה בסיס מרכזי לכלכלת הישובים במועצה האזורית שער הנגב בפרט ומרחב שקמה בכלל. משבצת הקרקע החקלאית הממוצעת לישוב היא של כ 10,000 דונם ומכסות המים על סוגיהם השונים (מי שפד"ן, מים שפירים, מליחים, קולחין, לכידת שטפונות) 1.5-2.2 מלמ"ק.
חקלאות השדה מבוססת בעיקרה על גידולי שלחין (בעיקר גזר, תפוחי אדמה גידולי תבואות בהשקיה (חימצה, אפונה, אבטיח לגרעינים) ועל גידולי בעל - חיטה כגידול מוביל, כמות המשקעים משתנה ונעה בין 400 מ"מ במערב הפארק ל300במזרח(ממוצעים רב שנתיים) בשנה. לאחרונה החלה באזור נטיעת אבוקדו וכן נכנסה החוחובה בהיקף גדול.
ענפי בעלי חיים - ענף הרפת מוביל, ולכל ישוב מכסות חלב של כ-3.5 מיליון ליטר. חלק מהישובים מפעילים רפת בעצמם, וחלק יצרו שותפויות עם ישובים סמוכים (בשטחי המועצה ומחוצה להם). ענף בעלי חיים נוסף באזור - לולי פטם. חלק מהישובים מפעיל את הענף בכוחות עצמיים, וחלק באמצעות שותפויות עם חברות חיצוניות, הפעילות בתחום הפטם.
תוצר לוואי של ענף בעלי חיים הוא זבל אורגני. במרחב הפארק שני אתרי טיפול בזבל אורגני המפוזר בשטחים החקלאיים לאחר תהליך קומפוסטציה. לאחרונה יש גם אפשרות להשתמש בזבל גלמי.
מרחב נחל שקמה מתאפיין בעיקר בחקלאות שטחים פתוחים, כאשר גידולי הבעל תופסים מקום מרכזי. זאת מנקודת מבט של היקף השטחים, וללא התייחסות לפרמטרים כלכליים. למותר לציין, כי השטחים הפתוחים המעובדים, הם אולי נקודת המשיכה העיקרית של הפארק.
האזור אטרקטיבי למטילים בעיקר בחודשי החורף. בחודשים אלה (דצמבר-מרס) הנופים ירוקים, הפריחה בעיצומה והאקלים בימי ההפוגה מהגשם נוח ונעים. חודשי החורף הם גם תקופת הצימוח בשדות, ובהם ניתנים גם טיפולים שונים: דישון, הדברת עשבים, הדברת מחלות ומזיקים. לפיכך, עלולות לצוץ בעיות בתנועה מאסיבית של מטיילים - הן למטייל עצמו והן לחקלאי.
משיחות עם חקלאים עולה נושא שימור הקרקע כנושא מרכזי לדיון. הקרקע הינה הבסיס לכל החקלאות, ובלעדיה לא יצמח דבר. פעולות שימור הקרקע מקנות ערכים כלכליים מיידים (תוספת יבול כתוצאה מצמצום אובדן מי גשמים), אך יש להן חשיבות מכרעת בטווח הארוך, על יכולת ההישרדות של החקלאים, וכן - על מניעת נזקים בקשת רחבה של הפעילות האנושית.
אם כן, יש לבחון את אפשרויות התמיכה ב"חקלאי שיקמה", המבצעים וימשיכו לבצע פעולות לשימור הקרקע, גם לדורות הבאים.
