חולות מישור החוף של ישראל הם השלוחה הצפונית ביותר של הסהרה. חולות אלו, היוו בעבר רצף למדבר חולות חצי האי סיני והסהרה. ה"זנב" הזה של הסהרה הוא האזור הצפוני ביותר בו ניתן למצוא מיני צומח וחי שמקורם במדבר הגדול ומוגדרים מינים פסמופיליים ("אוהבי חול" - מינים המתמחים בבית גידול חולי ומשגשגים בו), ביניהם הזוחלים נחושית חולות, נחש חולות וכח אפור.
כוח אפור
צבי בחולות ניצנים, צילום אורי פרו
גרגרי החול הקשים מופיעים במגוון צורות וצבעים: חלקם מעוגלים וחלקם חדים וזוויתיים. צבעיהם: לבן, שחור, צהבהב, חום. חלקם שקופים וחלקם אטומים. המרכיב העיקרי של החול הוא הקוורץ, ונוספים לו מינרלים שונים, שברי צדפים, אצות ושלדי בעלי חיים ימיים.
בית גידול ייחודי זה מאופיין ע"י תשתית של גרגרי החול מהירי חלחול, הנתונים להסעה ע"י הרוח, והקרבה לים חושפת את בית הגידול לרסס ים המכיל כמויות גדולות של מלח. תנאים אלה גורמים ליצירת תנאים קשים, שרק צמחים ובעלי חיים בעלי התאמות מיוחדות יכולים להתבסס ולשרוד בו. בית הגידול החולי מהווה מערכת אקולוגית בעלת חשיבות רבה, בשל עושר המינים שבה, שחלקם אנדמיים, ותכונותיו של החומר המרכיב את התשתית הפיזית משפיעים על מגוון צמחים ובעלי החיים שיתקיימו בו.
החולות עשירים ביותר בצמחים אנדמיים. מין אנדמי, הוא מין שסביבת המחיה שלו היא יחודית לתא שטח מסוים ואי אפשר למצוא אותו מחוץ לסביבה זו. בישראל ידועים כמעט 3000 מיני צמחי בר, מהם 6-7% אנדמיים ברמות שונות. כ-40% מהצמחים האנדמיים של ישראל מתקיימים בבתי גידול חוליים.
שום תל אביב
דרדר הקורים
תורמוס ארצישראלי
תלתן פלישתי
שלושה מתוך חמשת היונקים האנדמיים לישראל קיימים בחולות החוף. בישראל מספר רב של יונקים יחסית לשטחה, וביניהם מוכרים חמישה מינים ותת-מינים אנדמיים לישראל ולסביבתה. שלושה מהם נפוצים בחולות החוף: המין מריון חולות, ותת-המינים גרביל החוף (גרביל אלנבי) וירבוע מצוי.
זיקית בחולות
ירבוע
קל יותר להחדיר לתוך החול חפץ בעל שטח פנים קטן ביחס לגודל החפץ, מאשר חפץ בעל שטח פנים רחב, לכן בעלי חיים בעלי רגליים וגדולות ינועו בחול יותר בקלות, לעומת בעלי חיים בעלי רגליים קטנות שישקעו בחול.
בעומק, החול יותר קריר ויותר לח. הסיבה לכך היא שהקרקע החולית המורכבת מגרגרים גדולים, היוצרים חללים גדולים. חללים אלה מאפשרים חלחול מהיר של מים לעומק, כך שהשכבות העליונות נותרות יבשות, בעוד השכבות התחתונות נותרות לחות. כמו כן, השכבה העליונה חשופה לשמש, אך הולכת החום בחול נמוכה ולכן השכבה העליונה חמה יותר מהשכבות התחתונות. החול היבש מתפזר וקשה לעצב אותו, לעומת החול הרטוב שניתן לעיצוב, כלומר החול מהווה תשתית בלתי יציבה. בעלי חיים מנצלים את העובדה שהחול בעומק הקרקע קריר, לח ויציב יותר מזה שעל פני השטח, לחפירת מחילות המאפשרות להם מסתור בשעות החמות, והמחילות פחות נתונות לסכנת התמוטטות. צמחים בעלי שורשים ארוכים, מסוגלים לחדור לעומק הקרקע כדי לקלוט מים.
החולות תורמים למשק המים של ישראל. מי הגשם מחלחלים בקלות דרך גרגרי החול הגדולים יחסית, וממלאים את מאגר המים התת-קרקעי - אקוות החוף. החולות הם מסנן טבעי לטיהור מי נגר (מים שמקורם במשקעים הזורמים על פני השטח) מכבישים וממדרכות הערים. בחולות המים בעלי האיכות הטובה ביותר קולחין המוחדרים דרכם ומושבים אל מי התהום באקוויפר החוף.
החולות הם נכס תיירותי חשוב בישראל. אזורים המקיימים בקרבתם את שלושת האלמנטים: שמש, חול וים, מהווים אטרקציה חשובה לתיירים מהארץ ומחוצה לה. אמירה זו מקבלת משנה תוקף בישראל, שמהווה מקום מפלט קרוב יחסית לארצות אירופה הקרות, ושמרבית אוכלוסייתה מתגוררת במישור החוף.
מה הקשר בין התגלגלות בדיונה לבין שמירת הטבע? ילדים בכל גיל - מגיל שנה ועד גיל מאה שנה - נהנים להתגלגל בדיונות החול. הפעולה נצורה אצל רבים מאיתנו כזיכרון ילדות. לשם כך נחוץ חול תחוח, נודד, שאיננו מיוצב במקומו. חול תחוח ונודד מהווה משאב תיירותי חשוב. בעיה מרכזית בשמירת נוף החולות בעשורים האחרונים היא התייצבות החולות, אשר הופכים מחולות נודדים לחולות מיוצבים. הדיונות עצמן עוברות תהליך של שינוי צורה - ישנו מעבר מנוף של דיונות סהר נודדות לדיונות פרבוליות מיוצבות. תהליך ההתייצבות פוגע בערך התיירותי של החולות, ומביא עימו גם לשינויים בהרכב חברות הצומח והחי, עד לכדי הכחדה מקומית של מינים פסמופיליים. גם הילדים, הנהנים להתגלגל מראש הדיונה, הם "פסמופיליים" - ומעדיפים דיונה חשופה מצומח להתגלגלות. ההתייצבות מציבה דילמות בתחום שמירת הטבע והנוף והכלים הנחוצים לשם כך, לרבות הצורך בהתערבות פעילה וניהול הנוף לשם שימור בר קיימא שלו, על מרכיביו השונים. כאשר מטיילים פוקדים את החולות, הם מתחחים את תלכידי החול המלוכדים בקרום קרקע על ידי מרכיבים ביולוגיים, ובכך מעודדים את נדידת החולות, ומסייעים לשמירת ערכי הטבע והנוף האופייניים לדיונות חול בלתי מיוצבות.
באגן המערבי של מרחב שקמה מספר שמורות טבע חוליות, מדרום לצפון:
חולות נתיב העשרה – שמורה מוצעת ששטחה כ-5,500 דונם
חולות כרמיה – שמורה מוכרזת ששטחה כ-1100 דונם
חולות זיקים – שמורה מאושרת ששטחה כ- 2700 דונם
חולות מבקיעים – שמורה מוצעת ששטחה כ-1200 דונם
ייחודן של השמורות החוליות במרחב שקמה
שמורות אלה הן חלק מחולות מישור החוף הדרומי, המהווים ציר חדירה של מינים ממוצא סהרו-ערבי צפונה, אל התחום האקלימי הים תיכוני. כאן מתקיים מפגש בין מיני צמחים ובעלי חיים בעלי התאמות לתנאי היובש הקיצוניים של המדבר עם מינים ממוצא ים – תיכוני או אירופי. בית הגידול החולי ייצג בעבר את מישור החוף של ארץ ישראל. שטחי החולות צומצמו ביותר בשנים שמאז קום המדינה: חלקם שמשו חומר גלם חיוני לבנייה, ועל רובם נבנו ערי החוף של ישראל, נסללו כבישים, נבנו מרינות, בסיסי צבא ונמלי ים. רצועת חולות מישור החוף, על אף תחושת המרחבים, הינה בית גידול הנתון ללחצים ולאיומים, ולמעשה זהו בית גידול בסכנת הכחדה. לכן ישנה חשיבות רבה לשמירה על האזורים שנותרו כשמורת טבע.
מקור החול במישור החוף של ארץ ישראל הינו בבליית סלעי גרניט בהרי אתיופיה, שמוסעים ע"י זרם הנילוס עד הגיעם לים התיכון. בים התיכון, גרגירי החול מוסעים עם זרמי הים העולים ממערב למזרח, ובהגיעם לחופי ארץ ישראל הם ממשיכים במסעם צפונה עד שמגיעים לחוף. חלק מהגרגרים נזרקים על ידי גלי הים אל החוף, ומשם מנושבים על ידי הרוח אל פנים היבשת. עד להקמת סכר אסואן בשנת 1964 הייתה אספקת החול מהנילוס מאוזנת עם גריעת החול מהגלים, כך שכמויות החול היו פחות או יותר קבועות. מאז שהוקם הסכר, נחסמה הזרמת חומרי הסחף אל חופי הים התיכון, והסחף מצטבר באגם נאצר מדרום לסכר אסואן. הזרם החופי בים התיכון עדיין ממשיך לסחוף חול מהדלתא של הנילוס, כך שחופי ישראל ממשיכים לקבל את אספקת החול, על חשבון חופי הדלתא הנמצאים בנסיגה מתמדת. כדי להגן את חופי הדלתא מהזרם החופי ולעצור את גריעת החול הגורמת לנסיגת החופים, המצרים מקימים שוברי גלים. התוצאה של פעולה זו היא ירידה באספקת החול לחופי ישראל, דבר המעמיד את מצוקי הכורכר שמעליהם בסכנת התמוטטות. גם בניית שוברי גלים, מרינות ומזחים לאורך חופי ישראל "תרמו" לאורך השנים לגריעה מואצת של חול מהחופים, ביחס לאספקת החול מהים.
הסבר ותרשים חולית (דיונה) נודדת
מדריך לזיהוי צמחים נפוצים בחולות מישור החוף הדרומי
חידות בציורים צמחים במרחב שקמה-חלק א׳
חידות בציורים צמחים במרחב שקמה-חלק ב׳
בעיות ופתרונות של בע״ח בהתמודדות עם חיים בחולות
