עם פרוץ האינתיפאדה השנייה בספטמבר 2000, התחילו ארגוני הטרור הפלסטיניים ברצועת עזה לירות פצצות מרגמה לעבר יישובי הנגב המערבי ויישובי גוש קטיף. בשנת 2001 התחילו לירות רקטות קסאם פרימיטיביות שהלכו והשתפרו במרוצת הזמן. החל משנת 2001 ואילך התרבו מקרי ירי רקטות, בהתחלה מסוג קסאם לעבר מרחב העיר שדרות והישובים המקיפים את צפון רצועות עזה, שגרמו לאבדות בנפש ולנזקים לרכוש. עצם העובדה שרקטות חודרות מתחום הרצועה אל שטח מדינת ישראל באזור זה, היווה תקדים, באזור שלא סבל לפני כן מפעילות מסוג זה.
בקיץ 2005 פינתה ישראל באופן חד צדדי את היישובים היהודיים ואת בסיסי צה"ל ברצועת עזה, במסגרת תכנית ההתנתקות. בעקבותיה נמשכו ואף התגברו שיגורי הרקטות לעבר יישובי הנגב המערבי, והעיר שדרות הופצצה על בסיס יומי. כך נולד המושג "עוטף עזה", המציין את רצועת היישובים העוטפת את רצועת עזה בטווח של מספר קילומטרים בודדים, הנתונה לאיום הרקטות. בהמשך, גם אשקלון, אשדוד, נתיבות ובאר שבע נכנסו לטווח הירי וספגו מטחי רקטות.
בין השנים 2006 – 2008 היה נתון אזור עוטף עזה כולו ובכללו החלק המערבי והמרכזי של מרחב שקמה לאיום מתמיד של רקטות, ובעקבותיהם יצא צה"ל למספר מבצעים צבאיים. ביה"ס היסודי במועצה האזורית שער הנגב עבר לפעול במבנים זמניים בקיבוץ רוחמה, המרוחק מעט מטווח הטילים, והוחל בבניית בתי ספר חדשים, יסודי ותיכון, במבנים ממוגנים.
בשנים אלה, במקביל למצב הביטחוני המעורער, התחילה פריחה בתיירות באזור עוטף עזה בכלל ובמרחב שקמה בפרט. "פסטיבל דרום אדום" נוסד בשנת 2007 במטרה לחשוף בפני המטיילים שמגיעים לאזור בעקבות פריחת הכלניות את שפע אפשרויות הטיול באזור. הפסטיבל, שהתחיל כ"יריד איכרים מקומי", תפס תאוצה ותרם רבות לתדמית האור ולחיזוק הכלכלה המקומית. הוא הפך במרוצת השנים למותג תיירותי מצליח, עד כדי כך שעם השנים, התחילה הצלחת הפסטיבל לעבור את כושר הנשיאה של השטח ולעורר בעיות סביבתיות, כגון עומס מטיילים בנקודות מסוימות בפרק זמן קצר, ירידה משבילים ובעקבות כך פגיעה בערכי הטבע ובשדות המעובדים ועוד.
בדצמבר 2008, לאחר ירי רקטות בלתי פוסק מרצועת עזה לעבר יישובי הנגב המערבי, יצא צה"ל למבצע עופרת יצוקה. היה זה מבצע צבאי רחב היקף שנמשך כשלושה שבועות, במהלכן נורו לעבר ישראל כ- 790 רקטות ופצמ"רים. טווח הירי התרחב והגיע בשיאו ליבנה בצפון ולבאר שבע בדרום. בשנה שלאחר המבצע קטן ירי הרקטות לעבר ישראל בכ-90%. עם זאת, לא נפסק ירי הרקטות לעבר הנגב המערבי, והרגיעה היחסית נוצלה לשדרוג ושיקום היכולות הצבאיות של ארגוני הטרור ברצועה.
בעקבות הדרדרות נוספת במצב הביטחוני והתגברות ירי הרקטות מרצועת עזה, פתח צה"ל בנובמבר 2012 במבצע צבאי נוסף: מבצע עמוד ענן, שנמשך שבוע בלבד והתנהל בעיקר על ידי חיל האוויר, חיל הים ותותחנים, ולא כלל כניסה קרקעית לרצועה. במהלך המבצע נורו מרצועת עזה כ-1,500 רקטות לעבר יישובי הדרום ולראשונה בוצע ירי גם לעבר ערי המרכז: ראשון לציון, תל אביב וירושלים. בשנה שלאחר תום המבצע פחת ירי הרקטות מרצועת עזה בכ-98%.
באמצע 2014 שוב התגבר ירי הרקטות מרצועת עזה, בעקבותיו יצא צה"ל ביולי למבצע צוק איתן. במקביל לירי הרקטות, נאלצו יישובי האזור להתמודד עם איום חדירת מחבלים חמושים דרך מנהרות. מספר ימים לאחר תחילת הלחימה, נכנסו כוחות קרקעיים של צה"ל לרצועת עזה במטרה להרוס את מנהרות הטרור. עם תחילת המבצע נפרסו באזור ובאזורים נוספים סוללות כיפת ברזל, שתפקידן ליירט את הטילים בעודם באוויר. במהלך המבצע נורו מעל 4500 טילים. מאז תום מבצע צוק איתן נשמר שקט יחסי באזור עוטף עזה ובמרחב שקמה בפרט, עם כי המתח הביטחוני מפני סבב הלחימה הבא מורגש מתחת לפני השטח.
במהלך ובעקבות המצב הביטחוני באזור התחזק מאוד מערך שרותי הקהילה והרווחה בכל המועצות האזוריות בעוטף עזה בכלל ובמרחב שקמה בפרט. הוקמו צוותי חרום יישוביים (צח"י) ומועצתיים, בכל מועצה הוקם "מרכז חוסן", נבנו תכניות חינוכיות לחיזוק השייכות לאזור והחוסן הקהילתי בבתי הספר, בחינוך החברתי ובגני הילדים.
באופן פרדוכסלי, אוכלוסיית האזור גדלה מאוד החל משנת 2005. "בני משק" חוזרים לקיבוצים ולמושבים, משפחות חדשות מצטרפות, הוקמו הרחבות ביישובים ושכונות חדשות בעיר שדרות. הצמיחה הדמוגרפית בשיאה.
בכל דיון במרחב שקמה יש להביא בחשבון שינויים, לחיוב או לשלילה, במצב הביטחוני במרחב, בעקבות שינויים ביחסים בין ישראל והרשות הפלשתינאית. כינון יחסי שלום בין הצדדים, עשוי לפתוח אפשרויות רבות לשיתוף פעולה, כמו התפתחות בתחום המסחר, כולל בתחום החקלאי ובתחום מעבר עובדים. מסילת הרכבת, תוכל להמשיך דרומה לתוך רצועת עזה, ולהוות מרכיב תחבורתי עיקרי בשינוע עובדים וסחורות בין הצדדים.
